יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

אמצע השבוע


ביטויים שנחצבים מתוך סלעים יישארו
בלתי ממומשים. תמיד העדפתי את
המילים שנשטפות כמו ערב אבוד,
נעטפות באיטיות הפתאומית של
ההליכה לתחנת האוטובוס, התמיהה
על הבחירה חסרת הפנים. כשחוט
המחשבה נפרם לעשרות ולמאות,
מרצפות סדורות הן נחמה, והשבוע
שחלף הוא השעה הטובה ביותר.

יום שבת, 17 בדצמבר 2011

שיראופטימי

עם הנעליים הכחולות שלי אמעך את כל העיר.
נעליים וצעיף ואוזניים ששומעות את מה שלא
רציתם לומר. ותעודה שמספרת שפעם הייתי
סגור ועכשיו! אני קוצב רחובות לפי הטעם,
ממיין בתים בחפץ לב. סמטת ממתקים
מימיני, לא החלטתי שתדעו איך לצאת.