להצית את החדר נראה בחלום כמו
מסע הצלה - להאיר את הדלתות,
לנפץ כל מזכרת נשכחת. כשאספת
לחיקך שברים, חשבתי ששמעתי
אותך זועקת: איך אפשר להישאר
כל כך זקופים כל הזמן.
אמיתות מותירות סימנים, את קובעת, כמו חתול
הקופץ מן התקרה, שורט את פנים הירך
ורץ לאלפי חתולים המצפים מחוץ לדלת,
מרותקים למשמע תוצאות התעלול. ועכשיו
לשפשף את השיער בספוג פג-תוקף, לנקות
את הקירות הסדוקים במטלית שדהתה,
לדחות ולדחות את ימי החשכה.