יום שלישי, 14 בפברואר 2012

מסילה


שוב סובל משיבושים בְּרכבות
שהן רק שלי. קרון אחד ממהר,
האחר מסרב לבוא. בסוף המסע
מחכה קופאי אדיש, מביט בבוז
על הכרטיס שהתקמט במעיל,
סוגר בפניי את דלתות הזכוכית.
חייבות להיות כאן דרכים עוקפות.

יום שישי, 10 בפברואר 2012

גנבים


תיק הגב הצנוע מתנוסס
כשהם אוחזים בו במשותף,
כמו סמל החיבור.

לא קל לברוח, אך היא
מבליעה חיוך: לבסוף
השיגו את סודותיהם.

יום ראשון, 5 בפברואר 2012

שיר ערש



צלול היה היום השלישי באוהל. התמתחת
כמי שמוכנה לכל, רגל אחת בדירה הקטנה,
השנייה כבר עמוק בבוץ. צעדנו במסלולים
שקצותיהם בלתי תפורים, מחפשים יציבות
ומועדים הדדית. מפלצות עשויות שיניים
התחבאו מאחורי שיחים חורשי רע, אך אנו
ידענו לחבר מילות הרגעה. עכשיו אמהר
לספר לך הכל לפני השינה, לפני הצעקה
המבוהלת ששורפת אותך מדי לילה,
שוקד נואשות על שיר הערש שאת
צליליו רק שנינו יכולים להכיר.