יום שבת, 29 בדצמבר 2012

פוביה


את רוב הדברים אודותיך ניתן לגלות
במבט חטוף, לא בעיניים אלא בזרת
המתארכת לעברי, ממפה בצחקוק
את הנתיב שבו לא אוכל לברוח.

יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

בן דודי יצא לרוץ ולא חזר


כשירדה החשכה זעקנו
בשמו בכל היישוב, ההד
חזר מהעצים כמו הקיר
שבנינו מהפחדים כולם.

השכרה


האדם גר בתוך מגבלותיו: דירה משותפת,
חצר צנועה ומוזנחת. חיות שחורות קטנות
מתנועעות בין השיחים, מדי פעם מביטות
מהחלון באיום משועשע. מתלה הכביסה
חוסם את הפתח, וצלצולי הטלפון נענים
תמיד בסמול-טוק המקובל. אשרי האיש
המגלה רמזים מתחת לבלטות שבורות.

יום חמישי, 20 בדצמבר 2012


הגשם יירד אלפי שנים. האנשים ייצאו
במחולות, או יבכו, או יביטו מופתעים
מחלון ביתם. התבואה תיאסף, תירקב,
או תשיר. על הגשם שהיה ושיהיה
והאנשים שהיו ושלא יהיו עוד.

יום שלישי, 18 בדצמבר 2012


השטן פוגש אותך שוב באמצע הרחוב,
הוא מביא לך קצת אוכל מקופסה.
הוא אומר שגדלת יפה, אפילו
שהוא ראה אותך רק לפני שנה.
ובתחתית הקופסה מתחבא משהו נוצץ
הוא דומה לחלום ישן שהיה לך פעם
זה דומה אבל לא בדיוק, אתה אומר לשטן
אין בדיוק בעולם, הוא עונה בחיוך.
אתה בולע את זה ומרגיש שהכל ייתכן שוב
ויודע שזה לא ייתכן, לא לא באמת,
מה עשית לי אתה שואל את השטן
מה עשית לעצמך הוא עונה ומצטער.

יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

דפים


הרופא מקבל לבדיקה את הדף החדש.
הוא בוחן את צדדיו, לא מוצא אף סימן
שעלול להעיד. אחר כך הוא מתפנה
לחזה החלק, מעביר ליטוף מקצועי,
מסופק בנימוס. בריא בדרך כלל?
אשפוזים? מחלות קודמות? אולי הכל
באמת משתנה עכשיו, והכתם ברנטגן
הוא רק טעות מעבדה, לכלוך מימים
רחוקים שנזרקו לסל המחזור.

יום שבת, 1 בדצמבר 2012


לפעמים הייתי מעדיף לאהוב אותך פעם
ביום או ביומיים, לפי מרשם רופא. לקבל
אותך במנות מדודות, שייגמרו לאט. אבל
אני חווה אותך כחומר שמחזק תכונותיו
בהתאם לכמות, תופעה שאין דומה לה
בטבע שמחוץ לחדרנו. ועל כן אני
נכון לספוג אותך בכל רגע מחיי.