יום שישי, 19 בפברואר 2016

יציבה לקויה

אני מביט בגב שלי בראי
וסופר את הפצעים הקטנים
ואת השערות שכבר מאיימות
להתאחז בו בגיל העמידה.
הגב הזה עלול להישבר
בכל יום, ואני יודע היטב
שגב שבור סודק את בעליו.
ובכל זאת, כרגע אלה רק כאבים
הנראים בני חלוף. אני ממשיך
כאילו שום דבר לא יגרום לי
יום אחד, לפני שאלך לעבודה,
לזחול אל הכיור ולקרוס תחתיי.

יום שבת, 13 בפברואר 2016

סופ"ש

שוב אתה בבית. פריחת הכלניות עבורך
היא אייטם חדשותי בלבד, שאתה קורא
בסמארטפון אגב נמנום באחת בצהריים.
מבחינתך הכותרת הראשית היא שאמש
המסעדה שישבתם בה הפכה לפתע
צבעונית כל כך. צחקתם כמו הילדים
שמעולם לא הייתם, מקווים שאיש לא
מבחין בווילון הדקיק שמפריד אתכם
מהאוכלים והשותים. שאיש לא יודע
שאתם כל כך רוצים ופוחדים לגלות
שהוא עשוי קרעים-קרעים של חלום.