התעמלות

בזמן האחרון אין שום רוך

בתנועות שלי: אני משתמש בברכיים יותר מדי,

מקפל בפזיזות את הגב, הכל תפוס ורוטן

ויוצר אשליית מאמץ. מזהה סימני מתיחה

או אולי, בפשטות, סימני אזהרה.

מצוד

המסוק ממשיך להסתובב מעל הבית

והוא שוב צועק: "אני לא יוצא". גיבור גדול

בגופיית סבא. "מכאן אני לא הולך לשום מקום".

אמא מביאה לו בקבוק מים, הוא מסתכל עליו

כאילו זה החפץ המוזר בעולם. "שימותו אמן",

הוא ממלמל, "לא יוצא". עכשיו קוראים בשמו,

מבטיחים לו הכל, הוא סותם את האוזניים

ואומר לאבא: "ידעתי שזה יקרה בסוף. גם לך

זה קרה". אבא שותק ומסתכל לצדדים, הכל קפא -

אף אחד לא עובד, אוכל, כועס. "צא כבר", אמא

לוחשת בסוף. "יאללה, בסוף הם יפרצו בכוח,

מה עשינו בזה". הוא מחייך, היא נחרדת.

השכמה

כשהערת אותי באמצע הלילה פחדתי

שקרה משהו, אבל התקשרת בטעות.

התנצלת למחרת על זה ועל כל שאר

הדברים הלא נכונים.

דורון שפע

גם כשאני רואה משחקי כדורסל מ-93'

אני עדיין רוצה לטרוף את העולם

עדיין רוצה להיות הכי מדהים אי פעם

עדיין מאמין שהחלומות לא ייגמרו מהר

אבל יש ביוטיוב משחק ישן של הפועל נגד ירושלים

משקפיים ענקיים ותסרוקות מגוחכות ושפמים והכל

וכדורסל שמתנהל בקצב הליכה אבל איזה כדורסל

והאמת? כרגע זה יותר דחוף מכל דבר אחר.

רפלקסיה

את מי תזכור

עשרים שנה מהיום

כשיגידו לך שהיית

כזה, כזה וכזה

איך תוודא שהם

הכירו אותך באמת

ואם הם לא הכירו

איך הם יידעו ללחוץ

בדיוק איפה שכואב

בדיוק איפה שפתוח.

יציע 2

"הוא בא לכאן רק כדי לקלל", אני אומר

לך ברוגע, בין קריאת עידוד נואשת

לזעם כלפי השופטים. "אין לזה שום קשר

למשחק, הוא פשוט אוהב לקלל". גם אני

אוהב לקלל, אבל תמיד מחפש תירוץ -

לא נרגן מספיק כדי למרר תמידית. אנחנו,

שזה הפועל, מפסידים כרגיל. המקלל עובר

מסרטן אישי למוות במשפחה. אני צריך

לספר כמה אני אוהב אותך, ובמקום זה
יוצאות לי רק קללות איומות משלי.

עודפים

ובסוף כל ערב אני שוב מבליט את הבטן

מול המראה הלא-מחמיאה באמבטיה,

ואז מכניס אותה ומבליט שוב. נשקלתי היום

והתוצאה דווקא היתה לא רעה, ובכלל -

הרי אני לא באמת שמן, רק קצת עודפים במותניים.

אני מתאמן, ונחשב מושך בעיני מספיק נשים וגברים

כולל האישה החשובה באמת. ועדיין -

השגרה המאוסה הזאת של רגליים יחפות

על מרצפות קפואות, הצביטה המזוכיסטית

של המותניים. זה הגוף שלי ואני אוהב אותו

כמו שהוא לא.