הפנסים כבר שם אבל
אנחנו מגששים בעיניים
עצומות-למחצה, חולמים על
חלומות אחרים. אבי מציע
את חולות הכפר, שכני איבד
את הר ילדותו. את הגשם
הראשון. את המלך האחרון.
את הזווית המדויקת לשכב.
אני לא יודעת למה התכוונת אבל 'הפנסים כבר שם' שלך נשמע לי כמו הכל-קבוע-מראש, ולחלום אחרי האמירה הזו זה עצוב נורא. בעיקר כשמצליחים רק לחלום על העבר, יש בזה חוסר אונים בלתי נסבל.
אני דווקא יכול לראות משהו אופטימי בשיר הזה, עצם זה שיש פנסים. אני אומר "יכול" כי גיליתי (בעקבות ההקדמה הנהדרת של עוזי וויל לספר הנהדר של מארק סטרנד) שהדבר שהכי מגביל אותי בכתיבה הוא לחשוב דברים כמו "על מה השיר ומה אני מנסה להגיד". כרגע אני פשוט מנסה לכתוב, לראות מה עובד מבחינתי אינטואטיבית, ולהגיע למקומות שאני לא יודע מהם. אני יודע שזה נשמע נורא פלצני אבל ככה זה.
2 תגובות:
אני לא יודעת למה התכוונת אבל 'הפנסים כבר שם' שלך נשמע לי כמו הכל-קבוע-מראש, ולחלום אחרי האמירה הזו זה עצוב נורא. בעיקר כשמצליחים רק לחלום על העבר, יש בזה חוסר אונים בלתי נסבל.
אני דווקא יכול לראות משהו אופטימי בשיר הזה, עצם זה שיש פנסים. אני אומר "יכול" כי גיליתי (בעקבות ההקדמה הנהדרת של עוזי וויל לספר הנהדר של מארק סטרנד) שהדבר שהכי מגביל אותי בכתיבה הוא לחשוב דברים כמו "על מה השיר ומה אני מנסה להגיד". כרגע אני פשוט מנסה לכתוב, לראות מה עובד מבחינתי אינטואטיבית, ולהגיע למקומות שאני לא יודע מהם. אני יודע שזה נשמע נורא פלצני אבל ככה זה.
הוסף רשומת תגובה