“אל תעייף את אבא", הורה לי המורה
אחרי עוד אסיפת הורים מאכזבת
"הוא עובד קשה". "אבא לא מזיע",
עניתי בחיוך כועס, "וגם אתה לא".
"אתה יודע מה זאת עבודה?",
בחן אותי המורה.
"אני יודע מה זאת זיעה",
השבתי ויצאתי לדרכי.
לעתים קרובות אני נזכר במורה
כשהאורות במשרד כבים. הוא כבר
הפסיק ללמד, רק מטפל כל היום
בעגבניות בחצר, כפוף ונחוש
אל מול גווני האדום והירוק.
אני רוצה לעבוד כמו שהוא לימד
אני רוצה לאהוב כמו שהוא מזיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה