צלול היה היום השלישי באוהל. התמתחת
כמי שמוכנה לכל, רגל אחת בדירה הקטנה,
השנייה כבר עמוק בבוץ. צעדנו במסלולים
שקצותיהם בלתי תפורים, מחפשים יציבות
ומועדים הדדית. מפלצות עשויות שיניים
התחבאו מאחורי שיחים חורשי רע, אך אנו
ידענו לחבר מילות הרגעה. עכשיו אמהר
לספר לך הכל לפני השינה, לפני הצעקה
המבוהלת ששורפת אותך מדי לילה,
שוקד נואשות על שיר הערש שאת
צליליו רק שנינו יכולים להכיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה