מסילה

שוב סובל משיבושים בְּרכבות
שהן רק שלי. קרון אחד ממהר,
האחר מסרב לבוא. בסוף המסע
מחכה קופאי אדיש, מביט בבוז
על הכרטיס שהתקמט במעיל,
סוגר בפניי את דלתות הזכוכית.
חייבות להיות כאן דרכים עוקפות.