המסוק ממשיך להסתובב מעל הבית
והוא שוב צועק: "אני לא יוצא". גיבור גדול
בגופיית סבא. "מכאן אני לא הולך לשום מקום".
אמא מביאה לו בקבוק מים, הוא מסתכל עליו
כאילו זה החפץ המוזר בעולם. "שימותו אמן",
הוא ממלמל, "לא יוצא". עכשיו קוראים בשמו,
מבטיחים לו הכל, הוא סותם את האוזניים
ואומר לאבא: "ידעתי שזה יקרה בסוף. גם לך
זה קרה". אבא שותק ומסתכל לצדדים, הכל קפא -
אף אחד לא עובד, אוכל, כועס. "צא כבר", אמא
לוחשת בסוף. "יאללה, בסוף הם יפרצו בכוח,
מה עשינו בזה". הוא מחייך, היא נחרדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה