עם משקפי השמש שלי אני נראה
כמו אדם אחר לגמרי, דואג פחות,
מודע פחות לסביבתו. לפעמים אני
מדמיין שאי אפשר באמת לראות
דרך המשקפיים, אני רק צופה
בעולם כפי שאני זוכר אותו
ולא כפי שהוא באמת. האנשים האלה
כבר כיכבו כניצבים כשיצאתי לקניות
לפני שבועיים. האדון הזה התאפק
כל כך חזק לא לצעוק על אשתו ברחוב,
שחששתי מהרגע שבו הוא יסובב את
המפתח ויחזור איתה הביתה. בכל זאת
מצאתי סיבה לדאוג, גם בשידור החוזר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה