אבן גבירול

אני בוהה כבר שנתיים באותה פינה
ליד החלון, שמתחתיה כיסא עץ פשוט
לאורחים. מדמיין איך אני מצטלם שם
כמשקיף לעבר האופק הקרוב
שמבטיח מעט חוץ מאוכל בינוני
ופקקי תנועה. עוד מעט אתחיל
את היום, אני נשבע לעצמי,
אבל בינתיים אני מול הפינה
והיא מולי.