יציבה לקויה

אני מביט בגב שלי בראי
וסופר את הפצעים הקטנים
ואת השערות שכבר מאיימות
להתאחז בו בגיל העמידה.
הגב הזה עלול להישבר
בכל יום, ואני יודע היטב
שגב שבור סודק את בעליו.
ובכל זאת, כרגע אלה רק כאבים
הנראים בני חלוף. אני ממשיך
כאילו שום דבר לא יגרום לי
יום אחד, לפני שאלך לעבודה,
לזחול אל הכיור ולקרוס תחתיי.

סופ"ש

שוב אתה בבית. פריחת הכלניות עבורך
היא אייטם חדשותי בלבד, שאתה קורא
בסמארטפון אגב נמנום באחת בצהריים.
מבחינתך הכותרת הראשית היא שאמש
המסעדה שישבתם בה הפכה לפתע
צבעונית כל כך. צחקתם כמו הילדים
שמעולם לא הייתם, מקווים שאיש לא
מבחין בווילון הדקיק שמפריד אתכם
מהאוכלים והשותים. שאיש לא יודע
שאתם כל כך רוצים ופוחדים לגלות
שהוא עשוי קרעים-קרעים של חלום.

דיון

אולי עדיף לא לדבר עוד על נשים וגברים
ועבודה ופוליטיקה. אולי עלינו לעבור
לעקרוני: אילו בעיות מתמטיות נותרו?
מי אמר למי, ולמה? התוכלו למנות דוגמאות
לאהבת חינם בתורה? נחיה כראשים ולבבות
מעל גופים שעלו יפה פחות.

אבן גבירול

אני בוהה כבר שנתיים באותה פינה
ליד החלון, שמתחתיה כיסא עץ פשוט
לאורחים. מדמיין איך אני מצטלם שם
כמשקיף לעבר האופק הקרוב
שמבטיח מעט חוץ מאוכל בינוני
ופקקי תנועה. עוד מעט אתחיל
את היום, אני נשבע לעצמי,
אבל בינתיים אני מול הפינה
והיא מולי.

שפעת

כבר שבע בערב ואני עדיין
נושא בפי טעם חלש וקהה
של ארוחות חפוזות מאולתרות
לובש פיג'מת פוקס מטונפת
ומאשים את הווירוס שחטפתי:
קומפורט זון כתרופה, פייסבוק
כרופא אוהד. יצאתי כבר מארון
או שניים בחיי, אבל לא אצא
מארון האנשים שלא עושים
שום דבר עם עצמם.

שדה

"אז מתי אתה כותב?", היא שאלה
בשדה שלמדנו לעטוף בסקרנות נבונה
ומהורהרת. "אף פעם", עניתי אחרי דקה
שבה לא רחרחתי אף פרח, רק צעדתי
בנעליים מבהיקות מבוץ. "אני מרגיש
שאף פעם. שהבקתה תמיד מזמנת
אתגרים חדשים". "זה לא אתה",
היא צחקה. "אתה לא הולך בשדות.
הבקתה היא דירה מרווחת שבה
אתה סובל מכאבי גדילה. ואתה
אף פעם לא שותק בשעת הצורך,
במיוחד כשזה חשוב. כך שאתה
יכול לשקר לדף המתמלא
ככל שתחפוץ, איתי תידרש
להזיע את כל נשמתך".

אהבה קולינרית

אולי תאכל ויידלק לך האור
אולי תשתה ותיפתח לך הדלת
וכשתיקח את הצלחת לכיור
היא תיכנס פתאום יפה ומסורבלת

והיא תגיד שהיא היתה תמיד בחוץ
ורק חיכתה שתסיים מהצלחת
והיא תיגע בך, דהוי ולא-רחוץ
ותתעורר בך בת טעם קצת נשכחת

והירח שוב יהיה עפיץ מאוד
והקוקטיילים יקשטו את הרקיע
וכשתלכו לברים או למסעדות
תפריט עתיר חיבה מיד יופיע

ותתענגו על המנה הראשונה
ועל העיקרית, ועל בכלל
וכשתלווה אותה לאט לתחנה
הרחובות אתכם יאכילו בחשמל

ואז תודה שזה מזמן לא היה כך
תתחיל לשכוח איך יכול להיות אחרת
אך כשתאמר זאת לפתע היא תברח
ותישאר רק עם גפילטע וחזרת