יום שבת, 21 בפברואר 2015

פאנק

גם כשהפאנק ימות סופית השיר
לא ייצא לך מהראש: הוא ילווה אותך
לכל יום בעבודה, לכל בהייה עקרה
בסדרה בינונית. הוא ירדוף אותך
גם כשתצא לחופשה, ישאל מתי
אתה שורף הכל, למה זה נמשך.
ואתה תרצה לענות לשיר, אבל
לא תשמע את עצמך מדבר
בין הגיטרות לתופים. אז פשוט תשיר
ביחד איתו, ותתכוון לכל מילה.

יום ראשון, 1 בפברואר 2015

המורה

“אל תעייף את אבא", הורה לי המורה
אחרי עוד אסיפת הורים מאכזבת
"הוא עובד קשה". "אבא לא מזיע",
עניתי בחיוך כועס, "וגם אתה לא".
"אתה יודע מה זאת עבודה?",
בחן אותי המורה.
"אני יודע מה זאת זיעה",
השבתי ויצאתי לדרכי.

לעתים קרובות אני נזכר במורה
כשהאורות במשרד כבים. הוא כבר
הפסיק ללמד, רק מטפל כל היום
בעגבניות בחצר, כפוף ונחוש
אל מול גווני האדום והירוק.
אני רוצה לעבוד כמו שהוא לימד
אני רוצה לאהוב כמו שהוא מזיע.